ההדרכות בסניף Bio Sculpture קרואטיה יצאו לדרך

אורלית אוקוביץ', מנכ"לית ביו סקלפצ'ר ישראל, פתחה לאחרונה את סניף המותג בקרואטיה ועוד לפני שהספקנו להגיד דוברובניק, מספר הדרכות מקצועיות לטכנאיות ביוסקלפצ'ר החדשות בקרואטיה, כבר מאחורינו.

אורלית אוקוביץ' מספרת על ההתקדמות בסניף הקרואטי שבבעלותה ומציינת בראש ובראשונה את ההדרכות המקצועיות שערכה לטכנאיות הציפורניים בזאגרב ובדוברובניק. "סניף BIO קרואטיה נפתח ואני שמחה לספר שבזמן קצר הצלחנו להעביר מספר הדרכות ביוסקלפצ'ר בעיר הבירה זאגרב ובעיר דוברובניק, פנינת הים האדריאטי אל מול חופי איטליה."

צוות ביוסקלפצ'ר קרואטיה מתגבש ואוקוביץ' לא שוכחת לפרגן לאלה שעובדים לצידה: "יד ימיני בקרואטיה עונה לשם מתיאה, גוש של מתיקות מיניאטורית שלא מעלה חשד לעוצמות יעילות ויכולות שלא מביישות שום אוטוריטה מנוסה. מרינה, ותיקת המדריכות העניקה את חסותה והעצימה את ההדרכות לצידי. את כל השאר, צריך לראות כדי להאמין."

טכנאיות הציפורניים של ביו סקלפצ'ר בדוברובניק

מנטליות ומשמעת מופתית במהלך ההדרכות

"רבות דובר בשבח המנטאליות האירופאית והמשמעת, מוסר הלמידה והרצינות למקצוע של הבנות האירופאיות" מספרת אוקוביץ' בהתפעלות "אולם אוסיף ואציין כמה קל להתרגל לכל הטוב הזה: להדרכה שנקבעה להתחיל בשעה 09:30 הקדמנו בשעה כדי לוודא סידורים אחרונים ולהיות מוכנות לקבל את פניהן של התלמידות. כשהקדמנו להגיע בשעה 08:30 הופתענו למצוא מחצית מהמשתתפות ישובות וממתינות בחרדת כבוד באולם. כבר בשעה 09:20 כבר היתה נוכחות מלאה וכך יצאנו ליום לימודים ארוך שהסתיים בשעה 16:00. מדהים ומרגש להעביר הדרכה שכזו, בלי אף איחור, ללא פלאפונים, בלי שתיה או אוכל פרט להפסקה. ההתפעלות היא בעיקר מהכבוד שניתן למקצוע ולחומר הלימודי וללא ספק יש ללמוד מהן. בכל סבב כ-15 בעלות מקצוע, שהמתינו בסבלנות לקבלת רשות לגעת בחומרים המונחים לפניהן על השולחן".

המון הקשה ורצון ללמוד. טכנאיות הציפורניים של ביו סקלפצ'ר בדוברובניק

"בשלב ההכרות, שבפתיחת כל קורס, נדהמנו לשמוע מהיכן הגיעו הבנות והמרחקים הבלתי שפויים שחצו באהבה, כדי להשתתף בהדרכה: יש שהגיעו יום קודם ושכרו חדר במלון מקומי והיו שיצאו מהבית מאיטליה או בקרבת הגבול, בשעה 02:00 לפנות בוקר, נעזרו ב-3 מעבורות ועוד 250 ק"מ נסיעה/נהיגה, כדי להגיע להדרכה ובסיום ללא אף פיהוק לשוב את אותה הדרך כדי להגיע הביתה בחצות. לא הנסיעה הארוכה ולא המחסור בשעות שינה מנעו מהן לשתות בצמא את תכני ההדרכה או לעבוד בכיתה במרץ." מספרת אורלית אוקוביץ'.

חוויית ההדרכה בקרואטיה שונה מאוד מזו בישראל: "חמש וחצי שעות למידה ושקט מופתי. הערכה וכבוד מעוררי הערצה. שאלות ממוקדות, כל אחת בתורה ורק בזמן שהוקצה לכך. בסיום ההדרכה, ללא שום התראה מוקדמת, פינתה כל תלמידה את שטח עבודתה, השולחן והרצפה והשיבה למשרד את הציוד שהוענק לה בכיתה ולמעשה היה מתנה עבורן. לשלב רכישת המוצרים המתינו הבנות בתור ובסבלנות המוכרים לנו מהטיול האחרון ובהמתנה בתור לקבלת עזרה או לתשלום. ניתן לסכם כחוויה ממכרת, תרבות לימודים וכבוד למקצוע."