VU Nguyen מאסטר בינלאומי בקישוטי ציפורניים

איך הופך VU Nguyen, אמן קעקועים אמריקאי ממוצא ויאטנאמי למאסטר בינלאומי בקישוטי ציפורניים? מסתבר שלהיות גבר בתעשייה הוא עניין לא פשוט כלל. על ההצלחה הגדולה של VU בעולם אומנות הציפורניים, שלא הגיעה כל כך בקלות, על נחישות אמיתית ועל אהבה לאומנות באשר היא. 

הדבר הראשון שהבחנו בו כשהתיישבנו לראיין את VU לאחר הכנס השנתי של נייל סטודיו, היו שתי זרועות שחושפות יצירת אומנות של ממש, "את הקעקועים שלי אני עשיתי בעצמי" מספר לנו VU, וכשראה את הבעת הפליאה על פנינו, מיהר לומר במבוכה קלה, "לא, זה לא נפוץ לקעקע את עצמך, בדרך כלל החבר'ה במכון מקעקעים אחד את השני. הקעקוע הראשון שעשיתי הוא הדרקון פה על זרוע שמאל שלי, פשוט כי אז הייתי צעיר וחשבתי שדרקונים זה מגניב…"

האמא התעקשה על בית ספר ליופי ויאטנמי

VU Nguyen, נולד למשפחה ויאטנאמית שהיגרה בתחילת שנות ה 70 לקליפורניה. מאז ומתמיד הייתה ל VU תשוקה גדולה לאומנות על כל גווניה, "מאז שאני זוכר את עצמי תמיד אהבתי לצייר. בתיכון הלכתי לבית ספר אומנותי של דיסני, אבל הוא היה יקר מאוד וההורים שלי בזמנו לא יכול לשלם עבורו ולכן לא נשארתי שם הרבה זמן", מספר VU. בגיל 17 החל לראשונה את דרכו המקצועית כמקעקע צעיר ומוכשר במכון קעקועים קטן בקרבת ביתו ובגיל 20 הפך את זה למקצוע של ממש. לאחר שבעל המכון בו עבד נפטר באופן פתאומי, חשב UV לפתוח מקום משלו, "כשאמי שמעה על התכנית שלי, היא סירבה בכל תוקף והתעקשה שאלך ללמוד בבית ספר למקצועות יופי וייטנאמי שהיה באזור. בשבילי זה היה כמו עונש, לא רציתי לצבוע ציפורניים של נשים, כי הסטריאוטיפ היה שרק הומואים עושים את זה. אבל אז הייתי צעיר, היום ממש לא אכפת לי מה אנשים חושבים על זה…באותו הזמן  אמי ניסתה לשכנע אותי ואמרה שכדאי לי ללכת כי יש שם בנות יפות, אז הבטחתי בכל זאת לנסות…"  את תקופת הלימודים העביר VU בעיקר לבד ואפילו התאמן על עצמו בקישוטי ציפורניים, "הרגשתי שלא אהבו אותי שם, כי לא דיברתי את השפה. בבית ספר כולם היו וייטנאמיים והלימודים היו בוייטנאמית, אז פשוט הייתי קורא את החומרים ומתאמן הרבה, לא הייתי מקשיב למורה כי ממילא לא הבנתי כלום, בסוף נבחנתי וקיבלתי את התעודה שלי". 

בתחילת הדרך – מכוני היופי סירבו להעסיקו

תחילת דרכו של VU בעולם הציפורניים לא הייתה חגיגה, בלשון המעטה. מכוני היופי סרבו להעסיק גברים בתור טכנאי ציפורניים, מה שהקשה מאוד על VU למצוא עבודה בתחום, "אימא שלי הייתה מתקשרת בשמי לכל מיני סלונים ושואלת אם צריכים טכנאי ציפורניים, ואז כשהייתי בא לאותו מכון היו אומרים לי 'לא, אנחנו לא מעסיקים גברים', אז בהתחלה פשוט עבדתי בחינם כי אף אחד לא הסכים להעסיק אותי."

פריצת הדרך הראשונה של VU הגיעה דווקא מעולם המגזינים המקצועיים לציפורניים, כך הוא מספר, "אחרי שעבדתי בחינם תקופה מסוימת, חלמתי שקישוטי הציפורנים שאני עושה יופיעו במגזינים הגדולים. התחלתי לעשות המון דוגמאות של קישוטי ציפורניים ושלחתי אותן למגזין ציפורניים גדול בלוס אנג'לס. אחרי כמה חודשים קיבלתי שיחת טלפון מהמגזין, מסתבר שהם ממש אהבו את מה ששלחתי והתכוונו לפרסם את זה אצלם. הם שאלו אותי אם חשבתי להשתתף בתחרות של קישוטי ציפורניים. לא הבנתי בהתחלה מה זה, ואז הם הסבירו לי שרק הטובים ביותר מתחרים זה בזה. באותה תקופה הייתה לי אולי שנה אחת של ניסיון. ובפעם הראשונה שהשתתפתי בתחרות זכיתי במקום השני."

אהבתו של VU לאומנות היא מעוררת הערצה. אך עלינו להודות שמראה המקעקע המקועקע שמאייר בעדינות על ציפורניים ארוכות, תוך כדי שהוא מסביר על כל שלבי התהליך בקפידה, אינו מחזה אותו רואים כל יום, ל VU יש הסבר די פשוט לכל זה, "אני מאוד אוהב את אומנות הקעקועים ואני אוהב נשים עם קעקועים, לדעתי זה מאוד מושך, אז למה לא להביא את אומנות הקעקועים אל הציפורנים ו"לקעקע" עליהן?". בכל זאת, התעקשנו, קעקוע על ציפורנים, זה שונה מקעקוע רגיל, כי היצירה בעצם נשארת שם לשלושה שבועות במקרה הטוב. גם פה מצא VU הסבר הגיוני עבורנו, "כשאני עובד על ציפורניים, אני לא משקיע זמן רב בכל יצירה, אי אפשר לשים לב לכל הפרטים הקטנים אחרת זה יקח ימים, לכן אני מחלק את זה לכמה צעדים ושלבים פשוטים ומהירים, כדי שזה גם יראה טוב וגם יהיה מהיר יחסית. כשאני מקעקע אני משקיע הרבה זמן, כי זה נשאר עם הבנאדם לנצח."

VU לא זנח את אהבתו האמיתית לקעקועים והוא אף מרבה לשלב בין כמה סגנונות של אומנות יחד, "אחרי הביקור בישראל אני נוסע להדרכה של OPI בלאס וגאס. ובשאר הימים אני מקעקע. אני עדין אוהב לצייר, אני אוהב לקעקע ואני אוהב לצייר על ציפורנים. אני מנסה לשלב את כל השלושה ואפילו גם ציור על קנבס". 

הגיע לעולם הדרכת הציפורניים כשהתחיל לעבוד עם OPI

אל עולם ההדרכה הגיע VU כשהחל לעבוד בחברת OPI, אך עוד קודם, הוא מודה, אהב ללמד, "עד כמה שאני אוהב לצייר דברים שונים, בסגנון שלי, היום אני יכול לומר שהתשוקה שלי היא ללמד אנשים אחרים איך לצייר. אח שלי למשל לא ידע כלום על אומנות, והיום הוא יודע לצייר כמעט כל דבר. זו טכניקה פשוטה של התחלה, אמצע וסוף." 

את ההדרכות הבינלאומיות ב- OPI החל VU  לפני כ-4 שנים וכבר הספיק לבקר בסין, פולין, רוסיה, אנגליה, דובאיי ועכשיו לראשונה גם ישראל, שלדבריו הייתה הפתעה נעימה,  "מאוד הופתעתי מהרמה המקצועית של בישראל. כשראיתי את העבודות שלהן חשבתי שאין לי הרבה מה ללמד אותן, הן כבר יודעות הכול! אולי אני יכול ללמוד מהן דברים חדשים. בכלל אנשים בישראל מאוד פתוחים וחמים, מאוד שונה מרוסיה או מסין." 

אפרופו ישראל, מהשיחה עם VU גילינו שהאינטרנט לא עושה עימנו חסד, או שאולי הוא פשוט לא מעודכן, לפחות לפי מה שסיפר לנו, "בהתחלה חשבתי שישראל היא כמו דובאי, עם גמלים ומדבר, אבל קראתי על ישראל באינטרנט, ושם כתוב שיש פה הרבה ערבים ואוטובוסים מתפוצצים, אז חשבתי לעצמי, טוב אני לא אעלה על אוטובוסים פה…ואז כשהגעתי לתל אביב זה נראה לי ממש כמו מקום לחופשה עם חופים מדהימים ואנשים נעימים ונחמדים. אני בהחלט חושב לבוא לכאן לביקור נוסף לראות את האתרים העתיקים ואת כיפת הזהב בירושלים." 

מאז הפך VU לשם דבר בתחומו, עבודותיו מעטרות לא מעט שערים מקצועיים וכמו כן הוא קטף פרסים יוקרתיים בתחום, כמו מקום ראשון ב Mixed Media, מקום ראשון ב- Airbrush, מקום ראשון ב-  self portrait ועוד רבים. היום, עכשיו כבר לא מחפש עבודה ובטח שלא עובד בחינם. היום העבודה בעיקר מגיעה אליו, "לפני שהתפרסמתי במגזינים המקצועיים העבודה שלי הייתה מסתכמת בצביעת ציפורניים ללקוחות כדי להרוויח כסף. היום אני מסתכל על זה בתור אומנות, מקצוע. היום אני עושה בעיקר עבודות לפי הזמנה למשל כשמבקשים ממני לעשות שער למגזין או משהו בסגנון. זה שונה, אני לא מאמין כמה דלתות נפתחו בפניי מאז. מעבר לזה, אני מעביר תמיד הדרכות ועדיין יש לי כמה לקוחות קבועות בעיקר מהוליווד, שחקניות ומוזיקאיות, שהן מאוד קפדניות כשזה נוגע לציפורניים שלהן." וכשזה נוגע ללקוחות קפדניות, VU לא שכח את הבקשה המוזרה ביותר, לדבריו, שקיבל מלקוחה יצירתית במיוחד, "הייתה בחורה שרצתה תמונות של תנוחות שונות של סקס, אז פשוט ציירתי לה על כל ציפורן תנוחה אחרת. זה היה בהחלט  הדבר הכי מוזר שעשיתי…" 

VU לא מסתפק בהדרכות פרונטאליות בלבד, ויחד עם אחיו רוברט הוציא ספר הדרכה, לדבריו, "זה בעצם ספר שלם שמכיל הרבה עבודות בסגנון צעד אחר צעד של אומנות הציפורניים. כרגע זה נמכר רק בארה"ב אבל הייתי רוצה שגם פה יוכלו לקנות את הספר ואני מקווה שגם גם יקרה."